Sotah
Daf 44a
משנה: 44a מִשֶּׁרַבּוּ הָרוֹצְחָנִין בָּֽטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. מִשֶּׁבָּא אֶלְעָזָר בֶּן דִּינַאי וּתְחִינָה בֶּן פְּרִישָׁה הָיָה נִקְרָא. חָֽזְרוּ לִקְרוֹתוֹ בֶּן הָרַצְחָן.
Traduction
Lorsque le nombre des meurtriers eut augmenté, on abolit l’habitude de briser la nuque à une génisse. Lorsque Éléazar b. Dinaï fut venu, qui était nommé aussi Tehina b. Perisha (321)Sur ce nom et les difficultés qu’il comporte, voir une longue note de M. J. Derenbourg, dans son Essai, etc. pp. 279-280., on le nomma de nouveau ''fils de meurtrier''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בטלה עגלה ערופה. לפי שמכירין היו בהם מי היה רגיל להרוג:
ותחינה בן פרישה היה נקרא. מתחילה:
משנה: מִשֶׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים פָּֽסְקוּ הַמַּיִם הַמְּאָֽרְרִין וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי הִפְסִיקָן שֶׁנֶּאֱמַר לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וגו'.
Traduction
Depuis l’époque de l’augmentation des adultères, on cessa d’user des eaux amères (pour les femmes sujettes au soupçon). C’est R. Yohanan b. Zaccaï qui fit interrompre cet usage, en se fondant sur ce verset (Os 4, 14): Je ne châtierai pas vos filles lorsqu’elles se prostitueront, ni vos brus qui se livreront à l’adultère, etc.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא אפקוד. על ניאוף נשותיכם לבודקן ומפני מה על בנותיכם כי תזנינה:
משנה: מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלֵם בָּֽטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכּוֹל בִּיכּוּרָה עִוְּתָה נַפְשִׁי.
Traduction
Depuis la mort de Yossé b. Yoëzer, habitant de Cereda, et de Joseph b. Yohanan, jérusalémite, il n’y eut plus d’Eshkoloth, gens supérieurs (323)LittéralementÊ: Grappes. Pour ces mots et la Guemara de ce, voir Derenbou ibid., p. 456-8., comme il est dit (Mi 7, 1): Il n’y a plus une grappe (eshkol) à manger; en vain mon âme aspire après un fruit précoce.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בטלו האשכולו'. איש שהכל בו כלומר תורתם היתה אמת בלי דופי:
משנה: יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָייַת הַמַּעֲשֵׂר. אַף הוּא בִּיטֵּל אֶת הַמְּעוֹרְרִים וְאֶת הַנּוֹקְפִים עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלֵם וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל הַדְּמַיי.
Traduction
Yohanan, le grand prêtre (Hyrcan) abolit la confession qui accompagnait l’offrande de la dîme; il supprima aussi ceux qui excitent et ceux qui frappent; jusqu’à lui, le marteau battait à Jérusalem; sous lui, personne n’avait besoin de prendre des informations sur les denrées douteuses – (328)Cette Mishna et la Guemara qui fait suite se retrouvent textuellement en (Maasser-Sheni 3, 15), auquel nous renvoyons pour l’explication détaillée des expresions difficiles et obscures de ce texte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר. כדמפרש בגמ':
ביטל את המעוררין. כדמפ' בגמ' שהיו אומרים עורה למה תישן ה' אמר וכי יש שינה לפני המקום ועמד ובטלן:
ואת הנוקפין. מכין שהיו מסרטין לעגל של קרבן בין קרניו כדי שיפול:
ועד ימיו היה פשיט מכה בירושלים. בחול המועד חרשי נחשת וברזל היו מכין בפטיש לעשות מלאכת האבד שהיא מותרת במועד ועמד הוא וביטלה משום דאוושא מילתא טובא ואיכא זילזול מועד:
ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמיי. לפי שעד ימיו היו שואלין אם הוא מעושר אי לא כדאמר בגמרא מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין ועמד הוא ואמר לבני דורו כשם שתרומה גדולה בעון מיתה כך תרומת מעשר וטבל עון מיתה ותיקן שיוציאו מן הדמאי תרומת מעשר ומעשר שני בלבד אבל מעשר ראשון ומעשר עני אינן מחויבין להוציאן שיכולין לומר ללוי או לעני הביא ראיה שהוא טבל וטול ומתקנה זו ואילך הלוקח פירות מן השוק לא היה שואל אם הם מתוקנין או לאו אלא מיד היה מפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל את השאר שכל הלוקח פירות מעם הארץ בחזקת שהם דמאי הן ולא הי' אדם נמי צריך לשאול לחבירו חבר שלקח מעם הארץ הפרשת דמאי שכולן היו יודעין שצריך להפריש:
הלכה: בֶּן הָרַצְחָן. בְּרָא קְטוֹלָא.
Traduction
voir (9,9)
Pnei Moshe non traduit
גמ' בריה קטולה. בן הרוצחן הוא כמו בן הרגיל לרצח הוא זה וכמו בן פורת יוסף:
הלכה: דִּכְתִיב כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ. וּכְתִיב וְהָֽיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְקֶרֶב עַמָּהּ. בִּזְמַן שֶׁעַמָּהּ שָׁלוֹם. לֹא בִזְמַן שֶׁעַמָּהּ פְּרוּצִים. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָווֹן. אֵימָתַי הָאִשָּׁה נוֹשָׂא אֶת עֲווֹנָהּ. בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ נָקִי מֵעַוֹן.
Traduction
Par l’expression ''fils de meurtrier'', on entend celui qui tue souvent. C’est qu’il est écrit -à la suite du verset cité par la Mishna, (Os 4, 14): Car ils s’isolent avec les prostituées. Et il est dit (Nb 4, 27): La femme sera le sujet d’une imprécation (322)Le mot Al‰h (serment) signifie tantôt pacte, tantôt imprécation. au milieu de son peuple; elle sera le lien, lorsque le peuple sera en état de paix religieuse, non lorsque ce seront tous gens dissolus. De même (Nb 5, 31): le mari sera exempt de faute. -Quand la femme devra-t-elle supporter sa faute (sera-t-elle blâmable)? -lorsque le mari sera pur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דכתיב כי הם עם הזונות יפרדו. סיפיה דקרא דבמתני' הוא כלו' ועוד טעם אחר כי הם עצמן נואפין כפרדים האלו:
וכתיב והיתה וגומר. ודרשינין נמי בזמן שעמה בקרוביהם שלום ולא בזמן שעמה פרוצים בעריות ובזנות וכן דריש ונקה וגו' בזמן שהאיש מנוקה מעון זנות:
הלכה: וְלֹא עָמַד אֶשְׁכּוֹל עַד שֶׁעָמַד רִבִּי עֲקִיבָה. וְכָל הַזּוּגּוֹת לֹא הָיוּ אֶשְׁכּוֹלוֹת. אֶלָּא אֵילּוּ שִׁמְּשׁוּ פַּרְנָסוּת. וְאֵילּוּ לֹא שִׁמְּשׁוּ פַּרְנָסוּת.
Traduction
Est-ce qu’il n’y eut pas d’Eshkoloth (d’hommes excellents) jusqu’à l’arrivée de R. aqiba? -Et tous les couples de savants (324)Cités en partie en Avot, 1, 5 à 10. (qui suivirent ceux que la Mishna cite) n’étaient donc pas des Eshkoloth? -C’est que, fut-il répondu, les docteurs (jusqu’aux deux Yossé) avaient l’administration entre les mains (par leurs fonctions); les autres (qui vivaient sous les Asmonéens) ne l’avaient plus.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ולא עמד אשכול. אחריהן עד שעמד ר''ע:
וכל הזוגות. אשר היו אחריהן כדחשיב בפ''ב דחגיגה ובאבות ואם בהם לא היו אשכולות בתמיה:
אלא אילו. יוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן שימשו פרנסות עם גדולות מעלתן ושאר הזוגות יש מהן שלא שימשו פרנסות כגון הדורות דלא חשיב במתני' דחגיגה אבל הני דקחשיב התם קאמר עלייהו הראשונים היו נשיאים כו' ועל כל הזוגות קאי:
תַּנֵּי. כָּל הַזּוּגוֹת שֶׁעָֽמְדוּ מִשֶּׁמֵּת מֹשֶׁה עַד שֶׁעָמַד יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלֵם אֶיפְשַׁר לִיתֵּן בָּהֶן דּוֹפִי. [מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלֵם] עַד שֶׁעָמַד רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אֶיפְשַׁר לִיתֵּן בָּהֶן דּוֹפִי. אָֽמְרוּ עַל רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שֶׁהָיוּ כָל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם שָׁמַיִם אֶלָּא שֶׁגִּידֵּל בְּהֵמה דַקָּה. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ הָרוֹפְאִים אֶצְלוֹ לְבַקְּרוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין לָךְ רְפוּאָה אֶלָּא חָלָב רוֹתֵחַ. שֶׁהָיָה גוֹנֵחַ. מֶה עָשָׂה. לָקַח עֵז וּקְשָׁרָהּ לְכַרְעֵי מִיטָּתוֹ וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה חָלָב רוֹתֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה גוֹנֵחַ. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ חֲכָמִים לְהִיכָּנֵס אֶצְלוֹ אָֽמְרוּ. הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִין לְהִיכָּנֵס וְהַלֵיסְטֵיס עִמּוֹ בַבַּיִת. וּבְשָׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר. אֵין בְּיָדִי עָוֹן אֶלָּא זֶה שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרַיי. וּכְשֶׁמֵּת דִּיקְדְּקוּ חֲכָמִים עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וְלֹא מָֽצְאוּ בְיָדוֹ עָוֹן אֶלָּא אוֹתָהּ הָעֵז בִּלְבָד.
Traduction
– On a enseigné (325)Tossefta à Bava Kamma, 8.: Tous les hommes excellents (ou: couples) qui ont vécu depuis la mort de Moïse jusqu’à Yossé b. Yoëzer, de Cereda, et Joseph b. Yohanan, de Jérusalem, ne donnaient aucune prise à un reproche; mais, depuis la mort de Yossé b. Yoëzer, de Cereda, et de Joseph b. Yohanan, de Jérusalem, jusqu’à celle de Juda b. Bava, chacun pouvait encourir un blâme. On raconte de Juda b. Bava que toutes ses actions avaient un but pieux; seulement, il eut le tort d’élever du menu bétail (ce que l’on doit éviter en Palestine). Et encore voici à quel propos: comme un jour il tomba malade, les médecins vinrent l’examiner et lui dirent, – parce qu’il jetait des cris de douleur, – qu’il lui fallait, à titre de remède, boire du lait chaud. A cet effet, il prit une chèvre et l’attacha aux pieds de son lit. Lorsque les Sages voulurent lui rendre visite, ils s’écrièrent: ''Comment pourrons-nous entrer chez lui, lorsque dans sa propre maison le brigand est là'' (par allusion à la présence de la chèvre, que l’on ne doit pas élever). A sa mort, il se dit: ''Je n’ai pas d’autre péché à me reprocher que celui d’avoir transgressé les paroles de mes compagnons'' (sur la présence de la chèvre). En effet, après son décès, les Sages scrutèrent sa vie, et ils n’eurent aucun autre reproche à dresser contre sa mémoire.
Pnei Moshe non traduit
כל הזוגות שעמדו כו' אפשר כו'. והיפ''מ גריס אי אפשר ליתן בהם דופי דעד יוסי בן יועזר כו' לא היה בהן שום דופי ועד שעמד כו' אותן שעמדו מאז עד ר''י בן בבא אפשר ליתן בהם דופי שלא היו שלמים בחסידו' כמו ר''י בן בבא שהיה חסיד כדלקמן ולפי גירסת הספר נראה לפרש דמשמת משה עד יוסי בן יועזר כו' ולא עד בכלל אפשר ליתן בהם דופי חוץ מיוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן דבהם לא היה שום דופי וכן מהם עד שעמד ר''י בן בבא:
אלא שגידל בהמה דקה. ואין מגדלין בהמה דקה בא''י:
וכך היה מעשה. ואפילו זה ע''פ מעשה היה שציוו לו הרופאים. וכן אמר כל הא בבבלי סוף מרובה מעשה בחסיד אחד כו' וזהו ר''י בן בבא דכל היכא דתנינן מעשה בחסיד או ר''י בן בבא או ר''י בן אילעאי:
שהיה גונח. צועק מכאב לב:
והליסטי' עמו בבית. בהמה דקה שאסור לגדלה מפני שגוזלת במאכל':
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי. שֶׁלְּבֵית אַבָּא הָיוּ בַעֲלֵי בָתִּים בַּגָּלִיל. וְלָמָּה חָֽרְבוּ. שֶׁהָיוּ דָנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּאֶחָד וּמְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה. וְכָךְ הָיָה. חוֹרֵשׁ אֶחָד הָיָה לָנוּ סָמוּךְ לָעִיר וְהָֽיְתָה הַשָּׂדֶה בֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ. וְהָֽיְתָה הַצֹּאן לִכְנֶסֶת וְיוֹצְאָה וְהַדֶּרֶךְ עָלֶיהָ.
Traduction
R. Simon Shezori dit: du vivant de mon père, il y avait des propriétaires en Galilée; mais il furent ruinés, parce qu’ils se permettaient d’avoir un seul juge (326)V. Neubauer,id., p. 182. pour les questions financières, et ils élevaient du menu bétail (deux choses interdites). Voici ce qui se passa: Nous avions un bois près de la ville (327)Servant de p‰turage aux bestiaux., dont un champ nous séparait; les troupeaux y entraient et en sortaient, utilisant ce terrain comme un passage (pour le fait de ce préjudice apparent, les propriétaires ont été punis)..
Pnei Moshe non traduit
וכך היה. המעשה:
חורש א'. יער היה סמוך לעיר ומותר להרעות בחורשין אלא שהיתה שדה בין יער ההוא לעיר והיתה הצאן נכנסת ויוצאת לעיר דרך עליה ומפני כך נענשו:
Sotah
Daf 44b
הלכה: רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. 44b מַתְנִיתָא מִשֶּׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. הָדָא מְסַייְעָא לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּחָדָא וּפְלִיגָא עָלֵיהּ בְּחָדָא. [פְּלִיגָא עֲלוֹי] דְּתַנִּינָן תַּמָּן וּבַת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא תֹאכַל לֹא יֹאכְלוּ בִתְרוּמָה וְלֹא בְמַעֲשֵׂר. נִיחָא בִתְרוּמָה לֹא תֹאכֵל. בְּמַעֲשֵׂר מַה נַפְשָׁךְ כֹּהֶנֶת הִיא תֹאכֵל לְוִייָה הִיא תֹאכֵל. רִבִּי אִילָא בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּמָאן דְּאָמַר אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. הֲוֵי דּוּ אָמַר נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא. דקאמר' יוחנן כ''ג העביר הודיית המעשר:
משנחשדו. ישראל להיות נותנין מעשר ראשון לכהנים ורחמנא אמר ללויים דוקא ולפיכך ביטל וידוי מעשר שאינו נותנין אותו כתקנן ואין יכולין לומר וגם נתתיו ללוי. הדא. דר''ל מסייע ליה לר' יוחנן דלקמן בחדא דאמר כל התקנות שנשנו במשנותינו כולן לשבח ליוחנן כ''ג דמה העביר הודיית המעשר נמי לשבח וכטעמי' דר''ל ולאפוקי מדר' יהושע בן לוי דאמר לקמן זו לגנאי:
ופליגא עליה. דר' יוחנן בחדא דאיהו ס''ל לקמן דמן הדין מותר ליתן מעשר לכהונה:
דתנינן תמן. פ' יש. מותרות הל ה':
ובת כהן ללוי לא תאכל. בא כהן מאורסת ללוי או שומרת יבם או מעוברת מלוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר:
ומקשינן התם ניחא הוא דבתרומה לא תאכל דנעשית זרה אלא במעשר אמאי ממ''נ תאכל כו' ומוקי ר''י התם למתני' כמ''ד אין נותנין מעשר לכהונה אלא ללוים. ופלוגתא היא במעשר שני שם וכן היא פלוגתא דר''א בן עזריה ור''ע בבבלי התם והילכך בת כהן לא אכלה במעשר ומחמת בעלה אינה אוכלת כדמפרש התם טעמא:
הוי דו אמר. מדקאמר ר יוחנן כמ''ד אין נותנין ש''מ דאיהו לא ס''ל הכי אלא כמ''ד התם דנותנין מעשר אף לכהונה ובהא פליגא עליה הך מילתא דר''ל:
מסייע לי'. בהא דאמר כולן לשבח כדפרישית וכדמפרש ר' יוחנן התקנות שהן לשבח:
מְסַייְעָא לֵיהּ דּוּ אָמַר. כּוּלָּן לִשְׁבָח. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל שָׁלַח וּבָדַק בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמְצָאָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְרִישִׁין אֶלָּה תְרוּמָה גְדוֹלָה בִּלְבַד. אֲבָל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי מֵהֶן הָיוּ מִפְרִישִׁין וּמֵהֶן לא הָיוּ מִפְרִישִׁין. אָמַר הוֹאִיל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בַּעֲוֹן מִיתָה. וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בַּעֲוֹן טֵבֵל יְהֵא אָדָם קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמָה וְלִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְנוֹתְנוֹ לְכֹהֵן. וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי מְחַלְּלוֹ עַל הַמָּעוֹת וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר עָנִי הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאַייָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
הואיל ומעשר ראשון בעון מיתה. מפני תרומת מעשר שבו:
ולתרומ' מעשר. ויעכב את השאר לעצמו כדפרישית במתני':
ומעשר שני. נמי צריך להפריש ומחללו על המעות:
והשאר מעשר עני. כלומר שאר מעשר שהוא מעשר עני בזמן שהוא נוהג אין צריך להוציאו שהמוציא מחבירו עליו הראיה כדפרישית:
וְיִתְוַדֶּה. אָמַר רִבִּי הִילָא כַּעַס הוּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר עָשִׂיתִי וְהוּא לֹא עָשָׂה. מֵעַתָּה מִי שֶׁהוּא מַפְרִישׁ יִתְוַדֶּה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ לא יִתְוַדֶּה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. עַד הַשְׁקִיפָה הָיוּ אוֹמְרִים קוֹל נָמוּךְ. מִיכָּן וְהֵילָךְ הָיוּ אוֹמְרִים קוֹל גָּבוֹהַּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ויתודה. אדלעיל קאי שהעבי' הודיית מעשר משום דנחשדו כו' אמאי ויתודה אע''פ כן בשעת הביעור ומה בכך:
כעס הוא לפני המקום. לומר עשיתי ככל מצותך והוא לא עשה כתיקנן ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו:
מעתה. בניחות' הוא כלומר אמור מעתה:
מי. כמו מה דמה שהוא מפריש שאר המעשרות יתודה ומה שאינו מפריש לא יתודה וס''ל להאי ש''ס דלא לגמרי העבי' הודיי' המעשר אלא שלא יאמרו כל' הכתוב בפרשה:
כהדא דתני כו'. כדאמרי' באלו נאמרין דאדם אומר שבחו בקול נמוך כלומר דמפני טעם זה תיקנו נמי שיתודה בקול נמוך כדי שלא יתבייש מי שאינו מפריש ליתן כראוי ואינו יכול להתודות כהוגן. אבל בבבלי מסיק דאינו מתודה כלל דכל בית שאין מתודה על מעשר ראשון שוב אין מתודה על שאר מעשרות הואיל ופתח בו הכתוב תחילה. א''נ דר' יוחנן מפרש דמטעם זה העביר הודיית מעשר משום שיש מהן שאין מפרישין כלל ודקאמר מסייע ליה הא דר''ל היינו בהא דקאמר דכולן לשבח הן אבל לר''ל טעמא דלא היו נותנין כתקנן ולר''י משום דלא היו מפרישין כלל. ויתודה ומה בכך ומפרש רבי אילא דכעס הוא כו' ועלה קאמר אמור מעת' מי שהיה מפריש כו' וכדלעיל ועיקר:
אֶת הַמְּעוֹרְרִין. אוֹתָן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עוּרָה לָמָּה תִישַׁן י֨י וגו'. וְכִי יֵשׁ שֵׁינָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. וּמָה תַלְמוּד לוֹמַר וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן י֨י. אֶלָּא כִבְיָכוֹל כְּאִלּוּ לְפָנָיו שֵׁינָה בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה וְאוּמּוֹת הָעוֹלָם בִּרְוָוחָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וּבְהַמְּרוֹתָם תָלַן עֵינִי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
את המעוררין כו'. כדפרישית במתני':
אלא. קרא ה''פ כביכול כאלו יש לפניו שינה:
ובהמרות'. איוב אמר על חבריו בהקנטת' תלן עיני ולבי ומחשבתי לנים בהן:
אֶת הַנּוֹקְפִים. אוֹתָן שֶׁהָיוּ מַכִּין עַל גַּבֵּי הָעֶגֶל בֵּין קַרְנָיו. אָמַר לָהֶם יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל עַד מָתַי אַתֶּם מַאֲכִילִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ נְבֵילוֹת. וְעָמַד וְעָשָׂה לָהֶן טַבָּעוֹת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה טַבָּעוֹת עָשָׂה לָהֶן. רְחָבוֹת מִלְּמַטָּן וְצָרוֹת מִלְּמַעֲלָן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
נבילות. בבבלי פריך נבילות ס''ד הא שחיט להו אלא טרפות שמא ניקב קרום של מוח:
טבעות. להכניס צואר הבהמה לתוכן כדמפרש רחבות כו' כמדת הצואר:
עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלֵם עַד תְּחִילַּת יָמָיו. וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל הַדְּמַאי שֶׁהֶעֱמִיד זוּגוֹת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
עד ימיו כו'. ומפרש עד תחילת ימיו שכל ימיו לא היה פטיש מכה ולק' פריך עלה:
שהעמיד זוגות. ממונים על זה ולהיות משגיחין על הדבר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source